http://www.themarker.com/career/1.2944587

אז מה לעשות עם זה?

יש כמה רעיונות לזה


1.הפתרון הטרנדי ביותר זהו ביג (basic income guarantee)
https://en.wikipedia.org/wiki/Basic_income


תקציר:שכל האזרחים יקבלו קצבה מסוימת בלי תנאים (כלומר שלמשל תקבל 1000 שקל בחודש וזה לא משנה האם אתה עובד לא עובד עשיר לא עשיר).


לפי דעתי יש פה כמה חסרונות גדולים בשיטה הזאת.


א.זהו פתרון פוליטי כלומר זהו פתרון שעל מנת שיעבור צריך הרבה פוליטיקה מסביב עכשיו נגיד שהפתרון הזה עובר בפרלמנטים מה תהיה הבעיה?
במידה ותהיה אבטלה גבוה וה(BIG (basic income guarantee בקיצור לא יספיק לאנשים למען מחייה כמו גם עבודה נוספת למען משכורת רעב זה יהיה מאוד קשה להעביר חקיקה בכנסת על מנת להגדיל את זה (כי זה יהיה כרוך בהעלאת המיסוי או הגרעון האחד בעייתי תמיד והשני בעייתי פוליטית).


בקיצור הBIG זוהי לא מערכת גמישה מספיק על מנת להענות על צורכי המשק כמו גם הBIG לא יחייב מצב שבו כל גורמי הייצור במשק מופעלים עד מלואם (אפילו אם נצא מנקודת הנחה שגורמי הייצור אוטומוטים לחלוטין) מה שיכול להיות מצב שיהיה פחות ביקוש מהיצע ונגיע שוב פעם למצב של סטגנציה במצב אחד.


מצד שני במידה ויש יותר מדיי ביקוש ויש גרעון תקציבי ויש את הBIG גם זוהי לא בעיה בהכרח פשוטה כי יהיה גם קשה מאוד להוריד את הBIG במצב כזה האנשים יצטרכו או לוותר על שירותים חיוניים אחרים (כגון בריאות ובמידה והכלכלה לא אוטומטית לחלוטין חינוך כדאי שהBIG ישאר) או לחלופין יהיה צורך בהעלאת מיסים.


2.תמריץ פיסקלי
https://en.wikipedia.org/wiki/Stimulus_(economics)
תקציר:הגדלת הגרעון הממשלה והזרמת ביקושים למשק כמו גם הזרמת כסף שבשביל המגזר הפרטי נחשב לכסף נטול חוב


גם לשיטה הזאת יש כמה חסרונות.


א.שוב פעם הפתרון הוא פוליטי כלומר זהו פתרון ששנוי במחלוקת פוליטית ואפילו כלכלנים לא באמת מסכימים עד כמה הוא טוב ויעיל למרות שלא פעם זה אכן היה פתרון יעיל ועוד יותר קשה לשכנע פוליטיקאים שזה פתרון יעיל כמו גם לא תמיד יתנו לבצע אותו בצורה היעילה ביותר בעקבות לחצים פוליטיים כאלה ואחרים מה שיגרום לבעיות ביישום כמו שכבר אמרתי.


ב.תמריץ קיינסיאני בהנחה שהכלכלה באמת אוטומטית יכול שלא להשיג את התוצאות הרצויות מהסיבות הבאות.


א.כי בפועל על ידי השקעות בתשתיות או בדברים אחרים יש מצב שגם בזה ישתמשו ברובוטים אוטומטים וזה לא באמת יעזור לאנשים שצריכים את זה במצב של סטגנציה ודפלציה.


ב.אולי יש מצב שתמריץ פיסקלי למרות היותו גמיש בהרבה מהBIG (במונחים מאקרוכלכליים) היה יכול אפילו בכלכלה מאוד אוטומטית לעזור להחזיר אנשים למעגל העבודה (עקב הזרמת ביקושים קבועה וגבוה שהייתה גורמת לעומס על המערכות האוטומטיות והיה הופך אותן ליותר במחסור לעומת ההון האנושי וככה היה אפשר להגיע למצב של תעסוקה מלאה של רובוטים יד ביד עם אנשים).


אך הסיכוי שפוליטית יאפשרו לתמריצים פיסקלים להיות מאוד גבוהים ולהישאר מספיק זמן בשביל זה פוליטית הם קלושים כמו גם למרות שיש לזה סיכוי להביא למצב של תעסוקה מלאה עדיין זה נמצא בגדר הלא נודע.



3.הבטחת עבודה JG
https://en.wikipedia.org/wiki/Job_guarantee
https://en.wikipedia.org/wiki/Employer_of_last_resort


תקציר:בשיטה הזו כל בן אדם יוכל לעבוד במקצוע שהוא רוצה ושיתרום לקהילה באיזשהו אופן (עובד סוציאלי כלכלן או מה לא אבל כמובן בגבול ההגיוני) באיזשהו שכר קיום שהממשלה והאזרחים מחליטים עליו.


למעשה לעומת הפתרונות הקודמים שאחד מהם הוא הנפוץ והשני הוא טרנדי הרעיון הזה נטול אותו חסרון פוליטי שבשביל שהוא יעיל מאקרוכלכלית צריך להעביר אותו בחקיקה פוליטית פתרון זה הוא מה שמכונה.
https://en.wikipedia.org/wiki/Automatic_stabilizer
כלומר מייצב אוטומטי ולמה?


כי כאשר יש יותר אנשים מובטלים או שתנאי השכר הם לא משהו בכלכלה והמרוויחים העיקריים הם בעלי ההון על חשבון מרוויחי השכר (מצב שבסופו של דבר גורם למשבר) אז במצב הזה יותר ויותר אנשים הולכים לעבוד בעבודות האלו מה שמכריח את הממשלה להגדיל את הגרעון (מה שטוב במצב שאין ביקוש מספק במשק ותעסוקה מלאה) בלי שאפילו זה יצטרך לעבור פוליטית כמו גם אנשים במצב הזה מוצאים עבודה ועבודה שגם טובה לקהילה וגם לערך הכבוד העצמי (שזה גם חשוב).


במצב כזה זה אכן מייצב לא רע לכלכלה ובמצב כזה לא משנה כמה הכלכלה נהייתה אוטומטית וכמה הבן אדם לא הכי מוכשר בעולם תהיה לו עבודה כמובן אם הוא ירצה בכך.


החסרונות:החסרונות העיקרים הם שזה ממש לא טרנדי כמו הBIG ושהכלכלנים מזהירים מפני ביורוקרטיה כבדה בתחום (אם הכלכלה הולכת להתייעל כל כך על ידי אוטומיזציה אני לא יודע למה שתהיה אבל ניחה) כמו גם היתרון של התוכנית הזאת מאקרוכלכלית זהו חסרון פוליטית תוכנית שיכולה אוטומטית להגדיל את הגרעון יכולה לגרום להתקף לב לגורמים השמרנים בפרלמנטים בעולם ואצלינו אצל פקידי משרד האוצר (או שאולי בעתיד רובוטי משרד האוצר מי יודע? אולי גם הם יהיו שמרנים ?)


אז יכול להיות מצב שבמקום שכר שאומנם לא שכר פאר אך שכר מכובד במקום זה יהפכו את הדבר הזה לעבודה בשכר רעב בתקווה להיפתר ממך במקרה הטוב ובמקרה הרע פשוט לא לקבל את התוכנית.


4.הרעיון שלי לצערי אין דף ויקיפדיה.


הרעיון שלי הוא טיפה שונה מכלל הרעיונות כאן


הרעיון שלי הוא בעצם שבמקום השימוש באג"ח ממשלתי ובריביות על מנת לנסות לתמרץ לקרר את הכלכלה הבנקים המרכזיים בעולם ילכו בדרך שונה.


במקום שהכסף יהיה מיוצר על בסיס חוב כזה או אחר (אג"ח ממשלתי שנקנה על ידי הבנק המרכזי כדאי להזרים כסף למערכת או על בסיס יצירת אשראי שמשמש ככסף לכל דבר ועניין על ידי המערכת הבנקאית).


הבנק המרכזי יוציא כסף נטול חוב על בסיס עבודה בשיטה כזאת הבנק המרכזי במקום שישתמש ביעד ריבית הוא ישתמש ביעד התמ"ג מנקודת מבט של משכורת מה זאת אומרת?


אני אביא דוגמא הבנק המרכזי יקבע כמו שהוא קובע יעדי ריבית הוא יקבע יעד תמ"ג מנקודת מבט של משכורת של העובדים אז למשל הבנק המרכזי יקבע 10 אגורות על כל שקל שבן אדם מרוויח מה זאת אומרת?


למשל אני מרוויח 10 אלף שקל מהמעסיק שלי לפני מס אז במקרה שזה יכנס לפועל אני ארוויח 10 אלף שקל מהמעסיק שלי ובנק ישראל ידפיס עוד 1000 שקל ויביא את זה לי במקרה שהיעד הוא 20 אגורות אז 2000 שקל וכו'.


כמובן שבמצב כזה אפשר לעשות את זה לדבר פרוגרסיבי גם כן במידה והבנק המרכזי יעשה את זה בצורה הבאה.


למשל עם הבן אדם מרוויח 5000 שקל והוא משלם 0 אחוז מיסים על הכנסה בממוצע והוא אמור לקבל 10 אגורות על כל שקל מה שיקרה זה שהבן אדם יקבל 500 שקל


לעומתו אם בן אדם מרוויח 50000 שקל והמס הכנסה הממוצע שהוא משלם זה 50 אחוז (רק לשם המחשה) והוא אמור לקבל 10 אגורות על כל שקל מה שיקרה זה שהבן אדם יקבל (5000 מינוס 50 אחוז מ5000 כלומר 2500 מהבנק המרכזי).


במצב כזה המצב יהיה הרבה יותר פרוגרסיבי וביחסי העניים יקבלו יותר מהעשירים.


כמובן שיעלו את היעד כשלא כל אמצעי הייצור במשק מופעלים כשיש חוסר ביקוש עד אשר תהיה אבטלה נמוכה מאוד בסביבות ה2-3 אחוז וכמובן שיורידו את רמת הסבסוד כשהמשק בתעסוקה מלאה והוא מתחיל להתחמם ולהגיע למצב של אינפלציה הולכת וגוברת.


עכשיו לגביי הוצאות הממשלה במצב כזה אפשר די לתמוך בתקציב מאוזן (כי מכיוון שהבנק המרכזי מזרים ישירות לאנשים כסף חסר חוב זהו אותו הדבר כמו גרעון ממשלתי רק שבלי הגרעון).


אבל במידה ויש צורך בגרעון מסיבה חשובה אפשר במקום שהממשלה תוציא אג"ח ותתחייב על חובות לעשות את הדבר הבא למשל יעד המשכורת מרמת התמ"ג היא 10 אחוז קרי 10 אגורות על כל שקל וזה יוצא לפי ההערכות כ60 מיליארד שקל סתם דוגמא והגרעון צריך להיות 10 מיליארד אז במקרה הזה בנק ישראל יתן לממשלה 10 מיליארד שקל ו50 מיליארד שקל יחלק בשיטה שהזכרתי למעלה.


ככה יוצא שזהו גרעון ללא חוב (כמובן שיצטרכו להיות חוקים לגביי זה כדאי שזה יהיה מסודר).


אבל במצב כזה הממשלה לא תצטרך לתחזק גרעון כי יהיה מספיק כסף ללא חוב במערכת והממשלה (למעט מקרי מלחמה קיצוניים) תוכל להיות עם תקציב מאוזן.


עכשיו השאלה מה יהיה עם אחוז הריבית? הריי כשיש כסף ללא חוב שמגיע לאנשים נוצר מצב שהבנק המרכזי לא יכול לשלוט נאמנה באחוז הריבית ומהו במצב כזה אחוז הריבית האופטימלי?


כמובן שאלו שאלות קשות שבמצב כזה אפשר יהיה לדון עליהם מהו אחוז הריבית האופטימלי למשק במקרה שאפשר לקבוע אותו בלי לפגוע באינפלציה ובאחוזי התעסוקה במשק (כמובן שכשיש אחוז ריבית נמוך יותר היעד התמ"ג מנקודת מבט של משכורת יהיה נמוך יותר וכשאחוז הריבית גבוה יותר כך גם יעד התמ"ג מנקודת מבט של משכורת יהיה גבוה יותר וצריך למצוא את האיזון הנכון ויכול לעבור זמן עד שימצאו כדאי שלא יהיה מצב של אינפלציה גואה וגוברת).


אבל ממה שקראתי אני מאמין שאחוז הריבית האופטימלי 3-4 אחוזים אבל בכל זאת זה משהו שאני לא בטוח לגביו וידרש לדיונים רבים ואני לא סגור על זה בעצמי.


עכשיו שאלה נוספת איך הבנק יוכל לשלוט על כמות הכסף במשק כדאי שהוא ישמור על היעד הריבית הקבוע שנחשב לאופטימלי ועל הנזילות הראויה כשהוא לא יכול להשתמש באג"ח ממשלתי.


יש לזה פתרון צריך לתת לבנק המרכזי את היכולת להוציא אג"ח קצר טווח וארוך טווח במקום הממשלה ככה אפשר לפתור את הבעיה.


עכשיו במה השיטה הזאת טובה יותר מהשיטות האחרות?


השיטה הזאת טובה מכמה אספקטים.


א.מכיוון שזה יהיה בשליטה של הבנק המרכזי זה לא יהיה תלוי בלחצים פוליטים של קבוצות לחץ כאלו ואחרות במצב כזה אומנם אין את הריאקציה המיידית של המייצבים האוטומטים אך גם מצד שני אין את הלחצים הפוליטים הבנק המרכזי יוכל לספק כמה כסף שצריך כדאי לתמרץ את המשק ובצד השני לקחת מהמשק כסף כדאי לקרר אותו כשצריך.


ב.זה יצור מספיק כסף נטול חוב לאנשים על מנת להוריד את מינוף החוב של עצמם בלי להכניס את המשק למשבר מצד אחד ומצד שני זה יגדיל את הביקוש במשק אבל זה עדיין יהיה בשליטה של הבנק המרכזי מה שהופך את הכלכלה במשק ליציבה בהרבה מכיום למשברים פיננסים.


ב.גם בכלכלה אוטומטית לחלוטין היעדים של התמ"ג מנקודת מבט של שכר (יש גם מנקודת מבט של הצריכה) יכולים להוות סבסוד של עובדים אנושיים ככה שיצא מצב שהמכונות לא יקחו את מקומות העבודה של העובדים כי זה יהיה מספיק רווחי בשביל בעלי ההון לייצר מספיק מפעלים ומספיק משרות לאנשים ובמצב כזה אנשים ורובוטים יעבדו צד בצד עם העובדים וככה יהיה שיתוף פעולה בין הרובוטים לאנשים במידה והאנשים לא ירגישו צורך לעבוד אפשר למצוא פתרון גם לזה שדומה לBIG אבל קשור לבנק המרכזי ולא למדיניות פוליטית כזאת או אחרת.


א.טענה:עכשיו לאנשים הסקפטיים שחושבים שזהו רק עיוות במשק כמו המהפכה התעשייתית שאחריה האנשים ימשיכו לעבוד בעבודות חדשות.


תשובה:הרעיונות האלו כולל שלי טובים גם במצב שאין אוטומיזציה מלאה של המשק.


ב.טענה:לגביי אלו שאומרים שזה יהיה קצר טווח והמשק יחזור לקדמותו במהירות.


תשובה:בסדר במקרה שהמשק יחזור לקדמותו במהירות אז נוריד את היעד של התמ"ג מנקודת מבט של שכר לרמה נמוכה מאוד ואפסית ולא יקרה כלום.


ג.טענה:המשק לא יחזור מהר אבל הוא יחזור בסופו של דבר.

תשובה:ראו תשובה על סעיף ב.