http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001129166#fromelement=hp_morearticles
לגביי הכתבה שאלתי את ד"ר מיכאל שראל כמה שאלות מעניינות כמובן שאין מענה אבל אתם יכולים להבין מה אני חושב על הכתבה הזאת.
אני לא מבין מה הבעיה כאן? קודם כל תעסוקה מלאה זה כשאבטלה היא בסביבות 2-3 אחוז כמו בשנות ה-60 (עם החישוב של תעסוקה מלאה היא לפי הNAIRU החישובים האלו לא מדוייקים בעליל יום אחד זה יכול להיות 3 אחוז ויום אחר להגיע ל10 אחוז) ובישראל י דפלציה כבר לא מעט זמן הייצוא נחלש והפעילות במשק גם לא משהו מכיוון שהדפלציה מתמשכת האם זה לא הזמן לתמריץ קיינסיאני כדאי למלא את חלל הביקוש הריק מהייצוא החלש?
עכשיו לגביי הטענות במאמר יש לי כמה שאלות
1.הטענה לגביי שינוי דמוגרפי כזכור לי כשיש פחות אנשים במעגל ההעבודה ויש יותר פנסיונרים שכבר חסכו ולא עובדים ושיש להם קצבה קבועה לשארית החיים מה שזה יוצר זה יוצר מצב שהם מבזבזים את כל הקצבה בחודש לעומת אנשים צעירים יותר זה לא אמור דווקא לייצר לחץ אינפלציוני ולא לחץ דפלציוני? (כי יש פחות אנשים עובדים מצד אחד ומצד שני הקשישים מבזבזים יותר כסף מהקצבאות שלהם מאשר אנשים רגילים מהשכר שלהם).
2.ההאטה בצמיחה העולמית מרמזת על זה שיש פחות ביקוש לתוצרת הישראלית בחו"ל והכוונה היא שיש לנו יותר גורמי ייצור בייצוא במשק מאשר הביקוש לסחורה מחו"ל (בהתחשב בדפלציה שגם מראה שיש האטה בביקוש כללי) כמו שכבר שאלתי האם זה לא סימן שדווקא כן צריך תמריץ?
3.במידה ואכן מדובר בזה שיש פשוט ביקוש נמוך יותר עקב ההאטה במשק וההאטה בייצוא אז במקרה כזה כדאי שהכלכלה תצמח מהר יותר אולי צריך להתמקד בשיקולי צד ביקוש (כמו תמריצים) ולא בשיקולי צעד היצע (מס שולי ורגולציה עסקית)?
4.עכשיו לגביי הרגולציה ושכר המינימום עובדה שעד שנות ה-70 וה-80 עד אשר היה את תהליך הליברליזציה (סחר חופשי דרגלוציה של הבנקים הורדת שכר מינימום נתינת זרימת הון חופשית וקיצוץ חד בארצות הברית של המס השולי מ70 אחוז ל28) אז אותו תהליך ליברליזציה לא הביא לאחוזי צמיחה גבוהים יותר מהעידן הקודם ששאף להביא את המשק לתעסוקה מלאה אמיתית (2-3 אחוזים) שהיו בו איגודי עובדים חזקים ורגולציה על המערכת הפיננסית הבנקים.
אז למה אותה אווירה שמכונה אנטי עסקית (היו תקופות שהמס השולי הגיע אפילו ל90 אחוז) הצמיחה בו הייתה פחות או יותר דומה ולפעמים אפילו גבוה יותר (ושוויונית יותר) מאשר הצמיחה של אחרי עידן רייגן אם זו אותה סיבה מסתורית להאטה בצמיחה?
אחוזי צמיחה במשק האמריקאי מ1950 עד 1970:
(1) Average annual real GDP rate 1950–1973: 4.160%
(2) Average annual real GDP rate 1974–2001: 2.963%.
BIBLIOGRAPHY
Balke, N. S., and R. J. Gordon, 1989. “The Estimation of Prewar Gross National Product: Methodology and New Evidence,” Journal of Political Economy 97.1: 38–92.
Kendrick, J. W. 1961. Productivity Trends in the United States, Princeton University Press, Princeton.
Maddison, Angus. 2003. The World Economy: Historical Statistics. OECD Publishing, Paris.
למה אחוז המובטלים היה נמוך יותר? (אחוז מובטלים לפי שנה ארצות הברית):
http://www.multpl.com/us-long-term-unemployment-rate
גם כאן רואים שבתקופה עם הניחוח האנטי עסקי האבטלה הייתה יותר נמוכה והרווחים התחלקו באופן שוויוני יותר בלי לפגוע בצמיחה.
ודוגמא טובה לאחוז המובטלים באותה תקופה (התקופה עם ההאווירה האנטי עסקית עם מיסים גבוהים רגולציה ואיגודי עובדים חזקים וכמובן תמריצים קיינסיאנים עד סיפוק תעסוקה מלאה אז למה זה עבד אז עם השיקולים הם שיקולי צעד היצע במקרה כזה ולא שיקולי צעד ביקוש)?
Percentage of British labour force unemployed.
Pre Golden Age 1921–1938: 13.4%
Golden Age 1950–1969: 1.6%
Post Golden Age 1970–1993 6.7%
BIBLIOGRAPHY
Sloman, John (2004). Economics. Penguin. p. 811.
אחוזי הצמיחה של הכלכלה הבריטית (אותם אחוזי צמיחה אבל דווקא אחרי כל אותה ליברליזציה של המשק אחוזי ההאבטלה דווקא עלו ולא ירדו
Average real per capita GDP growth rate, 1948–1978: 2.17%
Average real per capita GDP growth rate, 1979–1990: 2.05%
Average real per capita GDP growth rate, 1979–2001: 1.99%
BIBLIOGRAPHY
Maddison, Angus. 2003. The World Economy: Historical Statistics. OECD Publishing, Paris.
למה המשברים שהיו לפני עידן הרגולציה על המערכת הפיננסית היו כבדים בהרבה מאחרי שהפעילו רגולציה כבדה על המערכת הפיננסית?
וכשבשנות ה-80 הורידו את הרגולציה אז המשברים הפיננסים חזרו להיות הרסניים כבעבר?
https://en.wikipedia.org/.../List_of_recessions_in_the...
5.עכשיו לגביי אותו חוב ציבורי במידה והחוב הציבורי הוא בשקלים (מטבע מקומי) ולא בדולרים או ביורו במקרה זה האם בנק ישראל לא יכול פשוט לקנות את האגח להזרים כסף ונזילות במשק ובאותו הזמן להוריד את אחוז הריבית על האג"ח ככה שאחוז הריבית לא יגדל והמשקיעים לא יעלמו?
כי אם זה כך מצב שתהיה אבטלה גבוה ולא תהיה אפשרות להלוות כי אחוזי הריבית יעלו די לא סביר
בלי שבנק ישראל בכוונה סליחה על הביטוי ידפוק את הכלכלה ויסרב לקנות אגח ממשלתי (כמו שאגב הבנק האירופאי שלא מוכן לקנות חוב ציבורי יווני למרות שהם קונים חובות של גרמניה והשאר) או שזה לא כך?
דוגמא טובה זה יפן סוכניות החוב מדרגים את יפן בסביבות A +/A דומה לישראל אבל יפן בעלת חוב ציבורי של 240 אחוז גבוה ביותר (פי 3 וחצי מישראל) והמשקיעים לא בורחים מיפן ולמעשה הם קונים אגח יפני בריבית כמעט אפסית כמובן שאני חס וחלילה לא מצע שצריך להזרים תמריצים ללא הפסקה אלא עד שמגיעים לתעסוקה מלאה ואם יפן יכולה לתחזק חוב של 240 אחוזים אז אם יפן יכולה למה ישראל לא?.
אחוז חוב תוצר של יפן:
http://www.tradingeconomics.com/japan/government-debt-to-gdp
מחיר האגח היפני:
http://www.tradingeconomics.com/japan/government-bond-yield
הדירוג האשראי היפני:
http://www.tradingeconomics.com/japan/rating
הדירוג האשראי הישראלי:
http://www.tradingeconomics.com/israel/rating
6.הדוגמאות שהועלו בכתבה של ארגנטינה ויוון היו מדינות בלי מטבע שהוא עצמאי (ארגנטינה הצמידה את הפסו לדולר ואילו יוון בכלל משתמשת ביורו שקשור לאיחוד האירופי ולבנק האירופאי המרכזי לכן הבנק המרכזי של ארגנטינה היה כבול בשער המוצמד לדולר ואילו הבנק האירופאי בכלל לא קשור ליוון ולאינטרסים הכלכליים של יוון והוא לא מוכן לקנות את החוב של יוון למרות שעקב התמריץ המוניטרי באיחוד האירופי הם קונים של כל שאר המדינות) אז אולי הבעיה במדינות הללו זה שלא היה להם מטבע עצמאי עם בנק מרכזי משלהם וזה למה הם נקלעו למשבר החובות?
לגביי ההצמדה של ארגנטיה:
https://en.wikipedia.org/wiki/Convertibility_plan
לגביי זה שהבנק המרכזי של אירופה לא קונה אג"ח יווני.
http://bilbo.economicoutlook.net/.../Eurozone_PSPP...
https://www.ecb.europa.eu/.../PSPP_breakdown_history.csv...
7.עכשיו לגביי מיסוי דורות העתיד קודם האגח זה לא כסף שהמדינה מלווה ושורפת אותו אגח זה כסף שהיא מלווה אבל בסוף ומחזירה לאנשים במשק שמנצלים אותו עכשיו השאלה האם זה יעלה את המיסים ביחס לצמיחה של המשק על תושבי ישראל? תלוי אם הכסף הזה האגח חוזר לאנשים והם משתמשים בו בעת תעסוקה מלאה ומחממים את המשק אז כן יהיו חייבים לעלות מיסים או להקטין את הגרעון במידה ולא תהיה תעסוקה מלאה אין סיבה לעלות את המיסים בגלל התחייביות האגח ביחס לצמיחה עתידית כדאי להחזיר את החוב מכיוון שבמידה ותהיה דילמה בין תעסוקה מלאה במשק שהתנאי שלה היא הורדת מיסים או העלאת הגרעון לבין העלאת המיסים והחזרת ההתחייבות למשקיעים הבנק המרכזי תמיד יכול לקנות את האג"ח על מנת שהמשק לא יצטרך להיות מוגבל פיננסית כמובן אבל שהממשלה עדיין מוגבלת במשאבים הריאלים שיש לרשותה כמו שהמשק מוגבל כמובן שזה נכון במקרה שצדקתי עד כאן אני שואל באמת לגביי זה ותודה על התשובה.
לגביי הכתבה שאלתי את ד"ר מיכאל שראל כמה שאלות מעניינות כמובן שאין מענה אבל אתם יכולים להבין מה אני חושב על הכתבה הזאת.
אני לא מבין מה הבעיה כאן? קודם כל תעסוקה מלאה זה כשאבטלה היא בסביבות 2-3 אחוז כמו בשנות ה-60 (עם החישוב של תעסוקה מלאה היא לפי הNAIRU החישובים האלו לא מדוייקים בעליל יום אחד זה יכול להיות 3 אחוז ויום אחר להגיע ל10 אחוז) ובישראל י דפלציה כבר לא מעט זמן הייצוא נחלש והפעילות במשק גם לא משהו מכיוון שהדפלציה מתמשכת האם זה לא הזמן לתמריץ קיינסיאני כדאי למלא את חלל הביקוש הריק מהייצוא החלש?
עכשיו לגביי הטענות במאמר יש לי כמה שאלות
1.הטענה לגביי שינוי דמוגרפי כזכור לי כשיש פחות אנשים במעגל ההעבודה ויש יותר פנסיונרים שכבר חסכו ולא עובדים ושיש להם קצבה קבועה לשארית החיים מה שזה יוצר זה יוצר מצב שהם מבזבזים את כל הקצבה בחודש לעומת אנשים צעירים יותר זה לא אמור דווקא לייצר לחץ אינפלציוני ולא לחץ דפלציוני? (כי יש פחות אנשים עובדים מצד אחד ומצד שני הקשישים מבזבזים יותר כסף מהקצבאות שלהם מאשר אנשים רגילים מהשכר שלהם).
2.ההאטה בצמיחה העולמית מרמזת על זה שיש פחות ביקוש לתוצרת הישראלית בחו"ל והכוונה היא שיש לנו יותר גורמי ייצור בייצוא במשק מאשר הביקוש לסחורה מחו"ל (בהתחשב בדפלציה שגם מראה שיש האטה בביקוש כללי) כמו שכבר שאלתי האם זה לא סימן שדווקא כן צריך תמריץ?
3.במידה ואכן מדובר בזה שיש פשוט ביקוש נמוך יותר עקב ההאטה במשק וההאטה בייצוא אז במקרה כזה כדאי שהכלכלה תצמח מהר יותר אולי צריך להתמקד בשיקולי צד ביקוש (כמו תמריצים) ולא בשיקולי צעד היצע (מס שולי ורגולציה עסקית)?
4.עכשיו לגביי הרגולציה ושכר המינימום עובדה שעד שנות ה-70 וה-80 עד אשר היה את תהליך הליברליזציה (סחר חופשי דרגלוציה של הבנקים הורדת שכר מינימום נתינת זרימת הון חופשית וקיצוץ חד בארצות הברית של המס השולי מ70 אחוז ל28) אז אותו תהליך ליברליזציה לא הביא לאחוזי צמיחה גבוהים יותר מהעידן הקודם ששאף להביא את המשק לתעסוקה מלאה אמיתית (2-3 אחוזים) שהיו בו איגודי עובדים חזקים ורגולציה על המערכת הפיננסית הבנקים.
אז למה אותה אווירה שמכונה אנטי עסקית (היו תקופות שהמס השולי הגיע אפילו ל90 אחוז) הצמיחה בו הייתה פחות או יותר דומה ולפעמים אפילו גבוה יותר (ושוויונית יותר) מאשר הצמיחה של אחרי עידן רייגן אם זו אותה סיבה מסתורית להאטה בצמיחה?
אחוזי צמיחה במשק האמריקאי מ1950 עד 1970:
(1) Average annual real GDP rate 1950–1973: 4.160%
(2) Average annual real GDP rate 1974–2001: 2.963%.
BIBLIOGRAPHY
Balke, N. S., and R. J. Gordon, 1989. “The Estimation of Prewar Gross National Product: Methodology and New Evidence,” Journal of Political Economy 97.1: 38–92.
Kendrick, J. W. 1961. Productivity Trends in the United States, Princeton University Press, Princeton.
Maddison, Angus. 2003. The World Economy: Historical Statistics. OECD Publishing, Paris.
למה אחוז המובטלים היה נמוך יותר? (אחוז מובטלים לפי שנה ארצות הברית):
http://www.multpl.com/us-long-term-unemployment-rate
גם כאן רואים שבתקופה עם הניחוח האנטי עסקי האבטלה הייתה יותר נמוכה והרווחים התחלקו באופן שוויוני יותר בלי לפגוע בצמיחה.
ודוגמא טובה לאחוז המובטלים באותה תקופה (התקופה עם ההאווירה האנטי עסקית עם מיסים גבוהים רגולציה ואיגודי עובדים חזקים וכמובן תמריצים קיינסיאנים עד סיפוק תעסוקה מלאה אז למה זה עבד אז עם השיקולים הם שיקולי צעד היצע במקרה כזה ולא שיקולי צעד ביקוש)?
Percentage of British labour force unemployed.
Pre Golden Age 1921–1938: 13.4%
Golden Age 1950–1969: 1.6%
Post Golden Age 1970–1993 6.7%
BIBLIOGRAPHY
Sloman, John (2004). Economics. Penguin. p. 811.
אחוזי הצמיחה של הכלכלה הבריטית (אותם אחוזי צמיחה אבל דווקא אחרי כל אותה ליברליזציה של המשק אחוזי ההאבטלה דווקא עלו ולא ירדו
Average real per capita GDP growth rate, 1948–1978: 2.17%
Average real per capita GDP growth rate, 1979–1990: 2.05%
Average real per capita GDP growth rate, 1979–2001: 1.99%
BIBLIOGRAPHY
Maddison, Angus. 2003. The World Economy: Historical Statistics. OECD Publishing, Paris.
למה המשברים שהיו לפני עידן הרגולציה על המערכת הפיננסית היו כבדים בהרבה מאחרי שהפעילו רגולציה כבדה על המערכת הפיננסית?
וכשבשנות ה-80 הורידו את הרגולציה אז המשברים הפיננסים חזרו להיות הרסניים כבעבר?
https://en.wikipedia.org/.../List_of_recessions_in_the...
5.עכשיו לגביי אותו חוב ציבורי במידה והחוב הציבורי הוא בשקלים (מטבע מקומי) ולא בדולרים או ביורו במקרה זה האם בנק ישראל לא יכול פשוט לקנות את האגח להזרים כסף ונזילות במשק ובאותו הזמן להוריד את אחוז הריבית על האג"ח ככה שאחוז הריבית לא יגדל והמשקיעים לא יעלמו?
כי אם זה כך מצב שתהיה אבטלה גבוה ולא תהיה אפשרות להלוות כי אחוזי הריבית יעלו די לא סביר
בלי שבנק ישראל בכוונה סליחה על הביטוי ידפוק את הכלכלה ויסרב לקנות אגח ממשלתי (כמו שאגב הבנק האירופאי שלא מוכן לקנות חוב ציבורי יווני למרות שהם קונים חובות של גרמניה והשאר) או שזה לא כך?
דוגמא טובה זה יפן סוכניות החוב מדרגים את יפן בסביבות A +/A דומה לישראל אבל יפן בעלת חוב ציבורי של 240 אחוז גבוה ביותר (פי 3 וחצי מישראל) והמשקיעים לא בורחים מיפן ולמעשה הם קונים אגח יפני בריבית כמעט אפסית כמובן שאני חס וחלילה לא מצע שצריך להזרים תמריצים ללא הפסקה אלא עד שמגיעים לתעסוקה מלאה ואם יפן יכולה לתחזק חוב של 240 אחוזים אז אם יפן יכולה למה ישראל לא?.
אחוז חוב תוצר של יפן:
http://www.tradingeconomics.com/japan/government-debt-to-gdp
מחיר האגח היפני:
http://www.tradingeconomics.com/japan/government-bond-yield
הדירוג האשראי היפני:
http://www.tradingeconomics.com/japan/rating
הדירוג האשראי הישראלי:
http://www.tradingeconomics.com/israel/rating
6.הדוגמאות שהועלו בכתבה של ארגנטינה ויוון היו מדינות בלי מטבע שהוא עצמאי (ארגנטינה הצמידה את הפסו לדולר ואילו יוון בכלל משתמשת ביורו שקשור לאיחוד האירופי ולבנק האירופאי המרכזי לכן הבנק המרכזי של ארגנטינה היה כבול בשער המוצמד לדולר ואילו הבנק האירופאי בכלל לא קשור ליוון ולאינטרסים הכלכליים של יוון והוא לא מוכן לקנות את החוב של יוון למרות שעקב התמריץ המוניטרי באיחוד האירופי הם קונים של כל שאר המדינות) אז אולי הבעיה במדינות הללו זה שלא היה להם מטבע עצמאי עם בנק מרכזי משלהם וזה למה הם נקלעו למשבר החובות?
לגביי ההצמדה של ארגנטיה:
https://en.wikipedia.org/wiki/Convertibility_plan
לגביי זה שהבנק המרכזי של אירופה לא קונה אג"ח יווני.
http://bilbo.economicoutlook.net/.../Eurozone_PSPP...
https://www.ecb.europa.eu/.../PSPP_breakdown_history.csv...
7.עכשיו לגביי מיסוי דורות העתיד קודם האגח זה לא כסף שהמדינה מלווה ושורפת אותו אגח זה כסף שהיא מלווה אבל בסוף ומחזירה לאנשים במשק שמנצלים אותו עכשיו השאלה האם זה יעלה את המיסים ביחס לצמיחה של המשק על תושבי ישראל? תלוי אם הכסף הזה האגח חוזר לאנשים והם משתמשים בו בעת תעסוקה מלאה ומחממים את המשק אז כן יהיו חייבים לעלות מיסים או להקטין את הגרעון במידה ולא תהיה תעסוקה מלאה אין סיבה לעלות את המיסים בגלל התחייביות האגח ביחס לצמיחה עתידית כדאי להחזיר את החוב מכיוון שבמידה ותהיה דילמה בין תעסוקה מלאה במשק שהתנאי שלה היא הורדת מיסים או העלאת הגרעון לבין העלאת המיסים והחזרת ההתחייבות למשקיעים הבנק המרכזי תמיד יכול לקנות את האג"ח על מנת שהמשק לא יצטרך להיות מוגבל פיננסית כמובן אבל שהממשלה עדיין מוגבלת במשאבים הריאלים שיש לרשותה כמו שהמשק מוגבל כמובן שזה נכון במקרה שצדקתי עד כאן אני שואל באמת לגביי זה ותודה על התשובה.
Комментариев нет:
Отправить комментарий